רינת נחום

רינת נחום

יהלומים לא סופרים

גם כשרו"ח שלי שואל אותי כמה השמות עשיתי השנה, אני לא עונה לו. (אימוג'י ריץ רץ)
כשסבתי עליה השלום היתה נשאלת, "כמה נכדים יש לך"?
היא היתה עונה "יהלומים לא סופרים".
אז גם אני לא סופרת, אבל כן מספרת וגאה ב – 2 השמות השנה הכי מרגשות, הכי מאושרות, הכי שמחות ושהכי גרמו לי לבכות… מאושר.
מעשה במישהו ששמו רון, שמו המלא שמור במערכת (ליבי). רון עבד 20 שנה בתיירות, עשה חיל, הצליח, נסק, הביא משכורות יפות הביתה, היה שמח מרוצה וטוב לו.
באה הקורונה, הנ"ל ישב בבית שנתיים – בלי עבודה בלי תנועה בלי בטחון עצמי …
בלי חיים.
הלך וקמל. הוא מעולם לא ביקש ממני שאסייע לו. הוא רק היה טוב, חכם מצחיק שנון ובעיקר בעיקר אופטימי. הכסף אזל החסכונות נאכלו המצב רוח הלך ודעך ואת הכל ראיתי מרחוק. מבלי ששאלתי הגשתי אותו לחברת הייטק (אה, חשוב לומר, רון ללא שום תואר באקדמיה. יש לו תואר במדים של חיילים שנלחמו עלינו ובשבילנו בצנחנים) הרמתי טלפון לחבר טוב שלי מנכ"ל של אחת מהחברות המוצלחות בארץ בהייטק. ואמרתי לו בזו הלשון. "נא תתקשר לרון, זמן אותו לראיון (יצא חרוז) דאג שהוא יקלט אצלך בכל תפקיד בכל שכר. הוא חייב לעבוד נקודה. וזו פקודה (חייכתי) המנכ"ל שהוא גם חבר וגם צדיק. עשה את מבוקשי. אספר את סוף הסיפור. רון נקלט לאחת מחברות ההייטק המדליקות, עושה עבודה נפלאה, מביא הביתה חיוך, שביעות רצון, תשוקה ואמביציה לקום כל יום ליום חדש. כן הוא גם מקבל משכורת ממש טובה. רון מרוצה .
המעשה השני נרקם לאינה. אינה עבדה כל חייה כאשת מכירות שטח בחברות פארמה. באה המגיפה ושלחה אותה הביתה. אינה ישבה בבית שנה וחצי. היא ובעלה היו כבר עוד דקה ברבנות. בכי כל יום ומצב נפשי … בעייתי ביותר.
הרמתי טלפון לחברה טובה שלי באחת מקופות החולים הגדולות, ביקשתי לשים עליה את כל ג'יטונים ולהמר עליה. היא הימור בטוח אמרתי בבטחון. תתחילו איתה מאפס ביקשתי. היא נקלטה לעבודה בקופת החולים בתור… שומרת סדר בתורים לחיסוני קורונה. אתם יודעים היכן היא עכשיו ? עוד שנייה מנהלת סניף בדרום.
אין יום שאני לא חושבת עליהם, כמו אמא, כמו אחות ובעיקר כמו מישהי שקמה כל בוקר ושואלת עצמה אם היא עושה מספיק. אני חיה לי עם מדד קשוח של בקרה עצמית, שמא לא אפספס את השליחות הבאה שלי.
אז אתכם אני כן סופרת אינה ורון – אתם ההשמות הכי מרגשות שלי השנה. ושלא יעלבו כל השאר.
שנה טובה חברים, תהיו טובים.
 
אל תשכחו להביט לצדדים אולי האור שלכם יפול על מישהו שזקוק לכם בסביבה.

מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד