רינת נחום

רינת נחום

על הדיסוננס בעולם התעסוקתי

בכח מתפרץ ובעדינות עצומה – טקסט הזוי ולא ברור, נכון? נכון

כן. ככה זה עובד!

כח משמע בעולם התעסוקתי – ערך, יתרון , משמעות , רלוונטיות , נחיצות.

עדינות עצומה אלה החיים עצמם.

כמו לומר סנטר עם מעטפת, עולם של ניגודים.

על הדיסוננס באמירה צריך להתייחס בעולם תעסוקתי כמו אל יצירה.

המועמד צריך לשוחח על עיסוקו כמו אומן שמדבר על יצירתו.

ככל שהאומן צנוע ועדין סף ההתרגשות של המראיין המגייס המאבחן עולים ומתעצמים.

המראיין מתרגש ממשמע אוזניו.

מועמדים צריכים להתחיל לסגל יומרה. היומרה נאמדת ביכולת להעביר מסרים משובחים מרגשים מופלאים בצניעות ובביטחון. כפי שאומן מדבר על יצירתו. מחד הוא מת שיבואו לראות את יצירתו מאידך אינו מתרברב ועושה Over Does על האומנות שלו.

שמעתי פעם שאייל שני לא מעלה כל מנה שלו לרשת. לא מציף בתמונות ופוסטים

(אגב, אני סולדת ממתישים ברשת).

שמעתי שאמר שרק, אבל רק כשהוא עצמו ממש ממש מתרגש מיצירתו שלו אז הוא מעלה משהו מיוחד לרשת והוא מעלה כי בא לו לשתף ביצירה ולא בכדי לומר שהוא טבח מופלא. אהבתי!

אנחנו כולנו, נמצאים כל יום באודישן הבלתי נגמר של החיים, עסוקים כל יום במורכבות היחסים מול כל אלה שמולנו.

העיסוק שלנו זוהי יצירה, יצירה המשקפת את האמונה שלנו בעצמנו.

וככל שנעריך קודם כל אנחנו את עצמנו ונהייה מודעים לכישרונות שלנו, כך נסתובב בעולם כמו יצורים אומנותיים שגאים ביצירה שלהם .

אגב,

אומן יוצר נמצא כל הזמן בתנועה, תפקידו לייצר ולרגש

אם מנהל / עובד מאמין שהוא מסתובב בעולם עם אמירה. אמירתו יצירתו.

אני מאמינה שמנהלים טובים הם אומנים, הם מובילים כיראוגרפיה וארכיטקטורה של אחרים כדי להגיע לעוצמה יצירתית. עוצמה ניכרת ביכולת של הכוראוגרף להוות מודל השראה וחיקוי …

פעם מזמן, הייתי מנהלת הצגה של להקה (להקת קול ודממה , זו להקה שמשלבת בין רקדנים חרשים ושומעים),

אני זוכרת שכוראוגרף הראשי לעיתים ישב והתבונן ברקדנים לעיתים הדגים להם, בזמן ששתק ובזמן שהדגים היתה דומייה, כמו בהנפת הדגל בהמנון. רוצה לומר שאומן צריך להביא את עצמו בביטחון לקדמת הבמה כיוצר מוערך מבלי שיצטרך לדבר על זה . עיסוקו אומנותו .

איך עושים את זה?

זה כמו לומר שמחיר הדירה יושב על 3 פרמטרים : לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן!

כך גם "מחירו" של המועמד היוצר האומן : מיתוג מיתוג מיתוג

שמעתי ממעסיקים שאומרים שהם לא מצליחים להגיע למועמדים טובים וכי המועמדים מערימים קשיים בתקשורת ובדרישות . מחד המועמדים שעושים זאת הם אכן מעצבנים ומאידך יש כנראה גם "תקלה" אצל המעסיק .

שמעתי יותר מפעם אחת בשנה האחרונה מטאלנטים שפניתי אליהם שהם בלתי זזים בעליל שהיה משהו אחר בפנייה שלי אליהם. אני לא מנסה להתרברב. אני מנסה להעביר מסר. המסרים שלי הם חדים מאד. אני לא מתחננת ולא מבקשת פעמיים . פנייה שלי למועמד ראוי, דומה לצייר שמנהל מו"מ על מחירו של ציור או יצירת אומנות חשובה ויקרה לליבו . המגייס מוכן שמועמד ייהנה מיצירתו כי המגייס מאמין שהיצירה שלו שווה במיוחד.

ולכן כח מול כח מייצר חיים. וחיים מיצרים אנרגיה. האנרגיה מתחילה בשיחת טלפון . תאמינו או לא. אני יכולה לגייס מנכ"ל רבע שעה אחרי ששוחחתי איתו בטלפון . לא כל האומנים מיוסרים אבל לאומנים טובים יש חושים אחרים וזה האקס פקטור שלהם .

תנסו כל אחד מכם לזהות את האקס פקטור שלו. תרגיל קשה … (רמז, תחשבו שאין עוד הרבה אנשים שיודעים לעשות את מה שאתם יודעים לעשות)

אה, עוד דבר אל תהיו מעולים בתחומכם, כלומר אל תעבדו בזה אל תנסו להוכיח לכולם כמה אתם טובים במה שאתם עושים ( כך נפלו כמה אנשים מפורסמים בשנים האחרונות)

הגדולה שלכם צריכה להיות בכך שאתם מאמינים לעומק שאתם מוכשרים . כמו שיוצר מאמין שהוא מוכשר.

הוא בטוח בזה!

מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
דברו איתי ב- WhatsApp
גלילה לראש העמוד