זה לא עניין של גאווה, אלא של בטחון עצמי.
אתה צריך לדעת שאתה הכי טוב, בין אם מישהו אחר אמר לך את זה ובין אם לא.
בעבודתי מול צ'רמנים, מנכ"לים מנהלי אגפים חטיבות ויזמים.. שמתי לב שיש להם דגשים אחרים.
אם לומר את האמת, אני כבר מס' שנים לא עובדת ע״פ פרופיל משרה, זה אומר שאני מקבלת מאותם אלה שצוינו מעלה סט העדפות. הווה אומר שהמפרט שלהם כולל בעיקר הסתברויות ומידה רבה של העדפות.
אני רוצה לספר מעט על דגשים בעת הזו. בעת הזו עוד יותר מהעבר הדגשים כפי שאני חווה ועובדת על פיהם נמצאים באזורים האישיותיים. 80% מתהליך קבלת החלטה אצל המגייס (אותם אלה שצוינו מעלה) "יושבים" על האישיות של המועמד. האישיות מתחילה בביטחון. לא בביטחון העצמי אלא בביטחון לנצח, להתמודד, להכיל, להשביח, להעצים ולהשאיר חותם.
אני סורקת מינויים (לא רק שלי) כל יום (ממש חלק מיום העבודה שלי) מנסה להבין מה עבר בראש של מקבל ההחלטה (המצוינים מעלה) להחליט לגייס את המועמד הזה או האחר? מה היו השיקולים שלו.
לא אכנס לחוות דעתי, רק אומר שיש שלושה מניעים (של המצוינים מעלה) לגיוס המועמד:
האחד, כימיה ותדרים אנרגטיים.
השני מידת ההסתברות והיכולת לסייע לעמוד באתגרים אל מול הדירקטוריון.
והשלישי, כמה ואם בכלל קיים בטחון לעמידה מול אתגרי המערכת העסקית.
שלושת המניעים של המגייס הם מניעים אינטרסנטים מובנים ומקובלים – הם צריכים מנהלים שאפשר "לגנוב איתם סוסים"
אני גם יודעת לתאר את ההבדל בגיוס אישה או גבר. הבוקר אחד הצ'רמנים המוערכים ביותר שאני עובדת איתו אמר לי. "אני אוהב נשים חזקות ודעתניות לידי" הפרשנות ברורה.
מנהלת שיש לה בטחון עצמי תדע לומר לו מה היא חושבת, לא תחכה לאישורים ותדע במדויק את המהות והנוכחות התעסוקתית שלה.
מנכ"ל אחר אמר לי אתמול. כל מה שאני עושה כרגע מהווה 20% מהיכולת שלי, מההשקעה שלי והדרייב שלי. אני רוצה שתחשפי אותי למנהלים שאוכל לשוחח איתם בקודים. שיבינו מייד מה אני צריך מה אני חושב ולאן אני חותר. כאלה שיעסיקו אותי (הכוונה שיבואו עם רעיונות, עם פיתוח, עם השפעה גם טרוואלית וגם מחוץ לקופסא). תארגני לי מנהלים שיעסיקו אותי. אמירה מהסוג הזה מתארת גם בטחון עצמי וגם בטחון בדלוורי. כאלה הם אלה שלא צריכים אישורים.
יש מעט מאד. ממש מעט אנשים שאני יכולה לומר להם מה אני חושבת הכי נקי הכי פתוח הכי חשוף.
הם אלה שאני יכולה לומר להם שהגעתי לדרגה שאני יכולה להתחיל מסע לגיוס בכיר ללא קורות חיים, רק מלהקשיב לו, להם.
בהגדרה שלי זה "ביטחון" בתכולת פעילותי.
ומכאן כל הפעלים – בטוחה, בבטחה ובביטחון.
נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות. הכוונה לכל המינים.
