אני רוצה לספר לכן סיפור יפה,
הסיפור הוא לא הסיפור שלי, הסיפור מוכוון ראי העולם התעסוקתי בו אנו חיים.
אין לי עניין כרגע להיכנס לתיאורים אנליטים והולסיטים על העולם התעסוקתי למועמדים ולנשים בפרט. אבל כן ארצה באמצעות הסיפור להמשיך לדבוק בגישתי כי בסוף היום ההחלטות מתקבלות (על ציר הזמן ב- 5 השנים האחרונות בפרט) באופן ממוקד, מלווה באינטרסים אישיים (של המנהל המדווח) ומעל הכל הגיוס הוא לא מתפשר ולבטח לא פשרני.
לפני חודשיים בדיוק פנו אלי עם אחד האתגרים הקשים ביותר שנדרשתי אליהם כHEAD HUNTER בשנים האחרונות.
הדרישה היתה: 3 דוקטורים (Phd) בפיזיקה / כימיה.
הסכמתי לקבל את הפרוייקט הזה כשלא היה לי צל צילו של ספק שהולך להיות קשה. קשה מאד.
לא זו בלבד שמעטים הם בעלי תואר שלישי בכימיה / פיזיקה שיש להם גם ניסיון בעולם העסקי … הדרישה היתה: נשים מעל גיל 45
אני לא מחזיקה מעצמי מי יודע כמה מבינה במדעים או במקצועות הראלים. אבל אני כן מנכסת לעצמי נקודה קטנה בעשור האחרון בקידום נשים בתחום הזה. גייסתי רבות וטובות וכל פעם מחדש שמחתי על הדרישה הנוקבת שלא ניתן לציינה בפרסומים אך היא נאמרה בחדרי חדרים . נשים בלבד.
מאחר ויש סיכוי שגם גברים קוראים את הפוסט הזה, אתנצל מראש – אני לא עושה חלילה הדרה. אני רק רוצה לספר סיפור יפה של מנכ"ל צעיר שחולם להעסיק רק נשים.
השבוע היתה ידיעה חדשותית שקסדה הצילה חייל לוחם כי הירי לעברו נחסם … בגלל הקסדה.
מעבר לשמחה הגדולה שהלוחם ניצל אני פצחתי בצהלולים, שירה וריקודים .
יודעים למה ? כי אני שותפה.
אני שותפה להצלחה של החברה המייצרת את הקסדות הללו ללוחמים לצה"ל ולעוד צבאות בעולם.
הרגשתי שעשיתי מעשה גדול, גייסתי " לוחמות " לחברה בדמותן של נשים בוגרות תואר שלישי PHD בכימיה ובפיזיקה והן תעשנה היסטוריה בינ"ל בארה"ב באוסטרליה באירופה ובישראל, הן תשננה את המבנה המגדרי בשנים הבאות כעושות היסטוריה.
גאה ב-3 נשים מופלאות בוגרות 3 תארים וכולן מעל גיל 45-50 .
הללויה . גאווה ושמחה גדולה . הן מבחינתי נושאות דגל ומעוררות השראה. כיפק היי היי היי.
