b07g
רינת נחום

רינת נחום

מתי בפעם האחרונה היית אותנטי/ת?

כשהיא אמרה לי " הוא הגיע לראיון יותר מידי מוכן" .. הבנתי שיש כאן בעיה.

לרוב אני מקבילה תקשורת תעסוקתית למערכות יחסים בכלל. יש יאמרו שאני "מגזימה" כשאני מקבילה לדייט בין גבר ואישה. אבל כן. כששני אנשים נפגשים לראשונה קיים צורך עז למצוא חן. למצוא חן זה בסדר. בואו נדבר על מחירים, כשאחד מאתנו מגיע לראשונה למפגש שאמור לייצר תוצאה. התוצאה היא בעיקר המשכיות. מה גורם לאחד משני האנשים שנפגשו לרצות להיפגש שוב? יש המון סיבות, אבל בחיים התעסוקתיים כמו בחיים האישיים אנחנו רוצים להיפגש שוב כי אחד מאתנו רצה יותר ויזם המשך קשר. אולי שני הצדדים רצו אבל בעולם התעסוקתי המועמד ממתין שהמעסיק ירצה אותו יותר ויקרא לו לשוב.

לי באופן אישי יש נטייה לא לקרוא ולא ללמוד כלום לפני שאני פוגשת מישהו חדש.

מעדיפה להגיע לסיטואציה כאישה לומדת ולא אישה נחקרת.

מה זה אומר? זה אומר שהדיאלוג ככל שהוא יהיה בעולם עסקי יתבסס מלכתחילה על כישוריי החברתיים. זה לא אומר שאפתח בסמול טוק, זה לא אומר שאתייחס לתמונות המשפחתיות התלויות לצד המחשב שלו ולגמרי לגמרי לא אתייחס לנוף הנשקף מהחלון שלו במשרד. ממש לא.

יש מצב שאתחיל דווקא אני ב- " למה אנחנו נפגשים?" ויש מצב שהוא יתחיל לדבר על עצמו ….

שיקום אחד ושיגיד שהוא לא אוהב לדבר על עצמו. אין כזה!

לרוב, המנהלים משוועים שישאלו אותם שאלות, שיפנו אליהם במשפטים עם סימני שאלה. הם ממש ממש אוהבים את זה. כי הרי מתי בפעם האחרונה הם סיפרו למישהו סיפור הירואי חוץ מלפסיכולוג או לאישה או לחבר/ה והנה עתה יש מישהו שמאד רוצה לשמוע אותם.

אז הנה הגעתי … שוט, ספר מה אשר על ליבך. מה אתה מחפש? מה רוצה לקנות? את מי/מה  תרצה לגייס?

בשלב הזה למעשה גם אם לא קראתי עליו/עליה כלום, כנראה שאגלה. אגלה תוך כדי מי האיש/ה שעומדים מולי. סביר להניח שגם אדע מה לומר, סביר להניח שאבין מה הוא צריך וסביר להניח שאבין מאיזה חומרים הוא /היא עשויים.

אז, הנה בחרתי לשבור מוסכמות – לא להגיע לפגישה מוכנ/ה, לא להתחיל בסמול טוק ולא…להיות נחמד/ה.

אם יש משהו שאני מקפידה עליו בכל מקום שאני נדרשת לייעץ  – אין צורך בנחמדות.

את/ה לא צריך להיות נחמד. NOT NEED .

אז מה בעצם כן? כן להיות בטוח מספיק במי שאת/ה.

לדבר רצוף לדבר ברצף. לענות למה שנשאלים ולא מה שרוצים לומר.

להיות מי שאתה באמת ולא מי רוצים שתהייה.

בגדול ,

הכי בא לי לומר לכם…. אל תרצו. אל תרצי, אל תרצה .

אל תהייה מנהל מרצה, אל תהייה מרואיין מושלם, אל תהייה מדוייק במה שרוצים לשמוע.

תגיע עם מטען עודף של ניסיון אבל תספר עליו במשורה. אל תבוא כאחד שבוחנים אותו, תבוא כאחד שבא לספר סיפור טוב.

אל תבוא לחדר חקירות, תבוא לחוויה טובה ותשתדל לצאת מסופק.

אז איך מגיעים לסיפוק בקשר, בתקשורת, במפגש ראשוני? מגיעים כמו שמגיעים כשנמצאים באמצע קשר.

לא פוחדים לטעות, לא פוחדים להיות פחות ממושלמים, לא פוחדים להיות אנושיים, ולא פוחדים שמישהו יגיד עלינו שאנחנו לא נחמדים.

קוראים לזה אותנטיות.

גם אם מאד תתאפק, תנסה להיות מה שמצפים ממך … בסוף זה יברח לך.

אני חוקרת מצבים והתנהלויות שנים רבות. כאישה מתבוננת כאישה שלא מפסיקה לרגע ללמוד אני מבינה שמערכות קשר נופלות בראשיתן כשמישהו מבין שהאחר זה לא הוא. זה מישהו אחר. אל תהיו מישהו אחר. תהיו אותנטים, תהיו אתם!

ומי שאתם לא באים לא טוב … אל דאגה זה לא ישתנה. לא באת לו טוב. נקודה

תרפו ותעברו לקשר הבא .

אותנטיות. זה סוד הקסם!

מוזמנים לשתף