אתחיל מהסוף,
אני מאמינה בכל ליבי כי כשהיד פתוחה לרווחה היא פתוחה לקבלה ולנתינה. זו בעיני מהות השפע, זה פתח לשפע.
כן, אני מאמינה שנתינה מזמנת שפע. (זה בכלל לא משנה מה הרווח בין האצבעות כך שלעיתים אני מוציאה נותנת מבזבזת יותר ממה שאני מקבלת)
הם שניים שאני זוכרת, יש כמובן עוד. אבל אותם הכרזתי בליבי כמדליקי המשואות. אלה שבעיני ראויים להדליק משואה בשם אהבת חינם, נתינה, הודייה ותודה – הכל כדי לתת ללא שום תמורה.
האחד, איתו נפגשתי לפני כ8 שנים. ייעצתי לו לאן עליו ללכת והיכן נכון לו מקום מושבו התעסוקתי. הוא הלך נסק נסק והרקיע שחקים, מעמד, השפעה, שכר והמון המון ריספקט. מכולם.
לפחות פעם בחודש חודשיים היה שולח סמס.
״רינת, טפלי בו. אני משלם, ובבקשה שלא ידע שאני שילמתי בגין הייעוץ והליווי שלך. רק תיפגשי איתו/איתה ותעשי משהו. סומך עלייך״. מאז הגיעו דרכו כמה וכמה.
לא פעם שאלתי אותו, אבל למה?
תשובתו היתה לקונית אבל קבועה.
זו הדרך שלי להחזיר ליקום בהודיה. על הטוב שיש לי, חייב לתת גם.
השני, ( איתו נפגשתי לפני 6 שנים)
כתבתי לו היום שאני מעריצה אותו. ואני בכלל לא מעריצה אף אחד בעולם. רק מעריכה. ויש כאלה. והם יודעים.
כך הוא כתב לי היום :
״אני יודע וגם זוכר שאת עוסקת בעיקר בבכירים במשק, אבל בכל זאת רציתי לעניין אותך בפגישה עם מישהי מאד מיוחדת, עדיין לא בכירה אך אני צופה לה גדולות.
אשמח מאד שתעזרי לה בהכוונה וקואצי'נג שלך.
בינינו בלבד, אני אשלם את עלות המפגשים שלכן. אני מאד רוצה לעזור לה. היא תתקשר אלייך הערב.״
שאלתי אותו, אבל למה?
והוא ענה
אני רק דואג להחזיר, כי רק לקבל מהיקום זה לא נכון ‼️
